המלצות החיילים

שמי אריה, ואני חניך של אישה מדהימה בשם אתי, אתי עזרה לי מאוד כשהייתי צריך עזרה פיננסית. לא הייתי צריך עזרה של כסף כי זה פיתרון זמני אני הייתי צריך פיתרון לטווח ארוך, איך להסתכל על כסף ואיך לדחות סיפוקים. העמותה עזרה לי מאוד בכך שהיא הפגישה בנינו ונתנה לי כלים מדהימים איך לא לחרוג מהתצקיב החודשי שלי ואיך לצאת מהמינוס עם שילוב של חיים צעירים ותוססים. העמותה מלווה אותי לאורך כל הדרך כל שאלה שאני צריך יש מענה, זה לא נגמר בעזרה חד פעמית אלה המשך רציף שנמשך לאורך זמן.

אריה ו.

ישראל

התוכנית עזרה לי בכך שהיא הכירה לי מקומות שרוצים לעזור לצעירים, בין אם זה דרך מתן רהיטים ומוצרי חשמל שהם לא צריכים, או הכוונה נוספת, למשל דרך מתנדבת שעזרה לי בשיקולים כלכליים בנוגע לשכירת הדירה.

נוצרה בי תחושה שאני כבר לא לבד. שיש אנשים שעוזרים לי, שגם מבינים את העסק – כלומר עם נסיון בתחום, ועם רצון טוב ואמיתי לעזור. שתי הבחורות שאיתי בקשר משם מקפידות לשמור איתי על קשר כמה פעמים בשבוע.

התחלתי כבר להמליץ, ואמשיך להמליץ, על ליצור קשר עם מרכז ההכוונה והליווי לצעירים אחרים שאני מכיר, ושאכיר בהמשך. אח שלי, כהשראה מהעזרה של המרכז, אמר לי שכשיהיו לו רהיטים נוספים שהוא לא יצטרך, הוא יבדוק דרכי, אם המרכז מכיר אנשים שאולי זקוקים לרהיטים האלה.

עמית

קנדה

כאשר הגיע לבית של בנג'י, מעוז היה המום בתחילה מתנאי המגורים הנוחים והמפנקים, אך מהר מאד הוא למד להעריך עוד יותר את התחושה שיש מישהו שדואג לו: "כל דבר – קטן או גדול – שאני רוצה או צריך, נותנים לך. זה מעל ומעבר. ההבדל בין הקיבוץ והבית של בנג'י זה עולם אחר. כאן אתה מקבל יחס חם ואוהב. כאן באמת מרגישים בבית."

מעוז

אני יצחק עולה חדש מברזיל. מאז כל צעד קדימה הוא בעזרת מנטור שתמיד שם בשביל לכוון אותי לדבר הנכון, בין השינוי הכי גדול לשאלה הכי קטנה. את המנטור קיבלתי דרך המרכז ליווי והכוונה.

היום מצאתי דירה, עבודה, רהיטים לדירה ומתכונן ללימודים לקראת תחילת שנה הבאה וכל זה התאפשר בעזרת המרכז ליווי והכוונה בשיתוף פעולה עם המנטור שלי. וזה רק תחילת הדרך. תודה רבה.

יצחק ס.

ברזיל

היי שמי דן, אני בן 23, עליתי לארץ מקנדה לפני שנתיים וחצי. התגייסתי לצה"ל. גרתי בכמה מקומות: אצל סבתא שלי, בבית החייל ובקיבוץ, אבל יש מקום אחד שמהרגע שנכנסתי אליו לא עזבתי כי מקום כזה בחיים לא נמצא ושמו "הבית של בנגי ".

התגוררתי בבית של בנגי מהיום שהוא נפתח, ב15 לפבואר 2013, כשנכנסתי לבית הוא היה עדיין ריק, היינו 10 חיילים בבית ובשבתות היינו 3 חיילים, לאט לאט כמות החיילים והמתנדבים בבית גדלה, ההרגשה היתה מדהימה, ממש הרגשה של בית וכל חייל או מתנדב שהצטרף, גרם לי לשמחה רבה בלב, כיוון שזה המחיש לי עד כמה אנשים דואגים לנו, כמה איכפת להם מהמטרה האישית שלנו, לעזוב את הבית החם שלנו, את ההורים ולבוא ארצה להתגייס לצ"הל. מזה תקופה ארוכה הבית מלא בחיילים וחיילות וכיף תמיד לשמוע וללמוד מה עושה כל יחידה, מתי החברים שלי יצאו הביתה (לבית של בנג'י כמובן). הקמנו לנו משפחה חדשה, יצאנו יחד לבילויים משותפים כמו מסיבות, שבתות בים, סתם לשבת בחצר הבית ולדבר על כל מה שמתחשק לנו, ובמועדון שיש לנו למטה לשחק סנוקר.

עכשיו שהשתחררתי מצה"ל ויצאתי מהבית יש כמה דברים שקיבלתי מהבית הזה: חברים, משפחה לנצח, הכוונה מכל המתנדבים בבית לדרך החדשה והדבר הכי חשוב: אהבה וגעגועים לכולם.

אני רוצה להודות לכל הצוות של הבית ולכל חבריי הטובים שהיו איתי לאורך כל הדרך.

תודה.

דן ב.

קנדה

אין מספיק מילים כדי לתאר כמה אני מעריך את הבית של בנג'י, הצוות שדואג לך 7\24, הדאגה הקטנה לכל פרט קטן והחברים שנמצאים איתך. כל חיי נדדתי מ"בית" ל"בית" גדלתי בפנימיות ואני יכול להגיד שהבית של בנג'י נתן לי דבר אחד ששום מקום אחר לא נתן – הרגשתי שאני בבית, הרגשתי שייך. יש שם אנשים שדאגו לי, שהיו שם בשבילי ושידעו לתת לי את הזמן לעצמי.

גם לאחר השחרור עזרו לי בבית, נתנו לי זמן להישאר, עזרו לי למצוא עבודה ודירה.

אור א.

שלום רב .שמי יוסי יליד אתיופיה בן 24 כיום מתגורר בנתניה עם האישה שלי שהכרתי בבית של בנג'י. במהלך שירותי הוכרתי כחייל בודד.

מה שהקל על שרותי ובאותה מידה גם הקשה על שרותי כי עברתי מבית חייל אחד לשני. לא היתה לי פרטיות והיו נעלמים לי פרטי ציוד אישיים מהחדר. עד שלא יכולתי לסבול את זה והחלטתי לדבר עם המפקדים שלי שאני צריך לחפש בית אחר. תוך כדי חיפושים הגעתי לבית של בנגי. כבר בכניסה לדלת שהגעתי להיבחן אם אני מתאים (שלפי דעתי חשוב מאוד הבחינות האלה) הרגשתי את החום והאהבה שכל האנשים שהיו שם מקרינים. הרגשתי מחובר ורציתי מאוד להתקבל.

הבית של בנג'י זה הבית החלומי שכל חייל. מאז שהגעתי לבית של בנג'י חיי השנתו והשתפרו לטובה .לא היו לי דאגות איפה אני אעשה שבת? איך בדיוק להספיק לעשות כביסה וגם לעשות קניות? הבית של בנג'י נותן תחושה של ביטחון וחום ואהבה, תחושה של בית. עד היום גם אם אני כרגע לא גר שם אני מרגיש שזה הבית שלי. המתנדבות וההנהלה של הבית, וכל המעטפת מעניקים לנו חום כמו שאמא מעניקה לילדיה. אני מאוד מקווה ומאחל לכל חייל בודד להגיע למקום הזה ולהרגיש את מה שאני הרגשתי.

תודה על הכל

יוסי מ.

אתיופיה