המלצות החיילים
מה אומרים עלינו?
אני אלכסנדרה, שירתתי בצבא 3 שנים כלוחמת במשמר הגבול. במהלך השירות הוכרתי כחיילת בודדה ויצא לי לעבור מגורים מספר פעמים ובטווח זמן קצר מאוד. ראיתי מה זה בית החיל, ראיתי מה זה דירת אל"ח וזה היה מזעזע ובלתי נסבל. אחרי כל החוויות הלא נעימות האלה יום אחד באה אלי המש"קית ת"ש שלי וסיפרה על הבית של בנג'י מהמילים שלה זה היה נשמע כמו משהו חלומי, דבר שאין במציאות. אבל הסכמתי לנסות לעבור לשם, למרות שהיה לי חשש שגם שם לא יהיה לי טוב. אחרי שבוע כבר גרתי בבית הזה. מהיום הראשון הרגשתי כאילו זה הבית שלי, פגשו אותי אנשים מדהימים ואוהבים גם העובדים, המתנדבים והבנות שירות וגם החיילים שכבר גרו בבית הייתה אווירה שאי אפשר לתאר לא האמנתי שיש באמת מקומות כאלה. הבית עצמו מהמם, יש כל מה שאני צריכה, אוכל טעים שהמתנדבות מבשלות באהבה רבה, חדר נקי ותמיד מסודר, חדר מועדון לשבת עם עוד חיילים לשחק, לראות טלוויזיה, צוות אוהב ודואג לכולם, הפיצות שהיו מזמינים בכמויות 😉 וסופשים מהנים שהיו מארגנים לנו ועוד המון דברים אחרים. מה שהכי הפתיע אותי ומה שגרם להתרגש נורא זה העזרה והתמיכה לקראת השחרור וכמובן שגם אחריו. ופה הכרתי את דליה אורקין ממרכז ההכוונה והליווי, אישה מדהימה. היא באה להיפגש איתי לשאול שאלות כדי להכיר אותי מקרוב ולהתחיל לעזור. היא יודעת הרבה דברים ואם יש צורך היא גם יודעת למי להפנות אותי. היא מאוד עוזרת לי בתהליך רישום ללימודים איתה הצלחתי לבחור מה אני רוצה ללמוד, והיא מכווינה אותי צעד אחר צעד מה עלי לעשות. זה מאוד מקל עלי כי הייתי נורא מבולבלת ולחוצה מרוב פחד שלא ידעתי מה עושים. ולא רק זה. כשמגיע הזמן לעזוב את הבית היא עוזרת גם בחיפוש דירה ובודקת את הדברים הכי קטנים ולא נותנת ללכת ככה לבד לחיים בחוץ, בזכותה קיבלתי המון דברים לבית כמו רהיטים, כלים, מוצרי חשמל כל הדברים הבסיסיים שחייבים להיות בכל בית ואפילו יותר, זה לא יאומן כמה כסף חסכתי זה דברים שחייל בודד משוחרר לא מסוגל לרכוש ישר אחרי השחרור זאת הוצאה מטורפת. בזכות דליה לא חסר לי כלום בבית החדש שלי היא דואגת ליצור קשרים עם אנשים טובי לב ומוכנים לתרום ואני תמיד חושבת על האנשים האלה ומודה להם בלב על הכל. עברו כבר כמעט 5 חודשים מאז שעזבתי את הבית של בנג'י ועד עכשיו אני מקבלת יעוץ ותמיכה. וזה לא רק אני, יש עוד חיילים כמוני שזכו להכיר את דליה ולקבל את עזרתה, אישה פשוט מקסימה, אין הרבה אנשים כאלה ואני מעריכה אותה עד אין סוף, ואני אוהבת לספר לאנשים על מה שאני מקבלת ממרכז ההכוונה והליווי ופשוט לא מאמינים לי (לטובה כמובן) זה באמת נשמע לא אמיתי כל כך אבל כן כן אני רצינית ואני גם אמשיך לספר שזה קיים ואם אני אכיר חייל בודד שזקוק לעזרה כלשהי אני אמליץ לו בחום על המרכז ליווי.
אלכסנדרה ס.
רוסיה
שמי אריה, ואני חניך של אישה מדהימה בשם אתי, אתי עזרה לי מאוד כשהייתי צריך עזרה פיננסית. לא הייתי צריך עזרה של כסף כי זה פיתרון זמני אני הייתי צריך פיתרון לטווח ארוך, איך להסתכל על כסף ואיך לדחות סיפוקים. העמותה עזרה לי מאוד בכך שהיא הפגישה בנינו ונתנה לי כלים מדהימים איך לא לחרוג מהתצקיב החודשי שלי ואיך לצאת מהמינוס עם שילוב של חיים צעירים ותוססים. העמותה מלווה אותי לאורך כל הדרך כל שאלה שאני צריך יש מענה, זה לא נגמר בעזרה חד פעמית אלה המשך רציף שנמשך לאורך זמן.
אריה ו.
ישראל
התוכנית עזרה לי בכך שהיא הכירה לי מקומות שרוצים לעזור לחיילים בודדים, בין אם זה דרך מתן רהיטים ומוצרי חשמל שהם לא צריכים, או הכוונה נוספת, למשל דרך מתנדבת דרך מרכז בנג'י שעזרה לי בשיקולים כלכליים בנוגע לשכירת הדירה.
נוצרה בי תחושה שאני כבר לא לבד. שיש אנשים שעוזרים לי, שגם מבינים את העסק – כלומר עם נסיון בתחום, ועם רצון טוב ואמיתי לעזור. שתי הבחורות שאיתי בקשר משם מקפידות לשמור איתי על קשר כמה פעמים בשבוע.
התחלתי כבר להמליץ, ואמשיך להמליץ, על ליצור קשר עם מרכז ההכוונה והליווי לחיילים בודדים אחרים שאני מכיר, ושאכיר בהמשך. אח שלי, כהשראה מהעזרה של המרכז, אמר לי שכשיהיו לו רהיטים נוספים שהוא לא יצטרך, הוא יבדוק דרכי, אם המרכז מכיר חיילים בודדים שאולי זקוקים לרהיטים האלה.
כן, ברגע שהשירות שלי יהיה יותר רגוע ומיושר, אני מתכנן להציע את עזרתי במרכז בכל תחום שאוכל. זה בעיקר יהיה נוגע לידע שצברתי בחלוף החודשים האחרונים, בין אם זה דרך הבנה מעמיקה במערכת הת"ש, או דרך אנשים ומקומות שהכרתי, בין אם בעצמי או דרך המרכז. ובכללי, כדי לעזור לעוד חיילים בודדים כמוני להרגיש לא לבד.
עמית
קנדה
כאשר הגיע לבית של בנג'י, מעוז היה המום בתחילה מתנאי המגורים הנוחים והמפנקים, אך מהר מאד הוא למד להעריך עוד יותר את התחושה שיש מישהו שדואג לו: "כל דבר – קטן או גדול – שאני רוצה או צריך, נותנים לך. זה מעל ומעבר. ההבדל בין הקיבוץ והבית של בנג'י זה עולם אחר. כאן אתה מקבל יחס חם ואוהב. כאן באמת מרגישים בבית."
מעוז
להשתחרר מהצבא ולצאת לחיים האזרחים לא קל כמו שנראה כשחולמים על זה כל רגע בבסיס.
אני יצחק עולה חדש מברזיל והיה לי את הזכות לגור בבית של בנג׳י ולהכיר את האנשים המדהימים שעובדים קשה כל יום בשביל שהמקום הזה יהיה קיים. השתחררתי בפברואר 2014 מגולני גדוד 51. מאז כל צעד קדימה הוא בעזרת מנטור שתמיד שם בשביל לכוון אותי לדבר הנכון, בין השינוי הכי גדול לשאלה הכי קטנה. את המנטור קיבלתי דרך המרכז ליווי והכוונה של הבית של בנג׳י שהתחיל לעזור לי עוד לפני השיחרור.
היום מצאתי דירה, עבודה, רהיטים לדירה ומתכונן ללימודים לקראת תחילת שנה הבאה וכל זה התאפשר בעזרת המרכז ליווי והכוונה בשיתוף פעולה עם המנטור שלי. וזה רק תחילת הדרך. תודה רבה.
יצחק ס.
ברזיל
היי שמי דן, אני בן 23, עליתי לארץ מקנדה לפני שנתיים וחצי. התגייסתי לצה"ל בתור לוחם חטיבת נח"ל, בשירותי הסדיר. גרתי בכמה מקומות: אצל סבתא שלי, בבית החייל ובקיבוץ, אבל יש מקום אחד שמהרגע שנכנסתי אליו לא עזבתי כי מקום כזה בחיים לא נמצא ושמו "הבית של בנגי ".
התגוררתי בבית של בנגי מהיום שהוא נפתח, ב15 לפבואר 2013, כשנכנסתי לבית הוא היה עדיין ריק, היינו 10 חיילים בבית ובשבתות היינו 3 חיילים, לאט לאט כמות החיילים והמתנדבים בבית גדלה, ההרגשה היתה מדהימה, ממש הרגשה של בית וכל חייל או מתנדב שהצטרף, גרם לי לשמחה רבה בלב, כיוון שזה המחיש לי עד כמה אנשים דואגים לנו, כמה איכפת להם מהמטרה האישית שלנו, לעזוב את הבית החם שלנו, את ההורים ולבוא ארצה להתגייס לצ"הל. מזה תקופה ארוכה הבית מלא בחיילים וחיילות קרבים וקרביות וכיף תמיד לשמוע וללמוד מה עושה כל יחידה, מתי החברים שלי יצאו הביתה (לבית של בנג'י כמובן). הקמנו לנו משפחה חדשה, יצאנו יחד לבילויים משותפים כמו מסיבות, שבתות בים, סתם לשבת בחצר הבית ולדבר על כל מה שמתחשק לנו, ובמועדון שיש לנו למטה לשחק סנוקר.
עכשיו שהשתחררתי מצה"ל ויצאתי מהבית יש כמה דברים שקבלתי מהבית הזה: חברים, משפחה לנצח, הכוונה מכל המתנדבים בבית לדרך החדשה והדבר הכי חשוב: אהבה וגעגועים לכולם.
חודשים לפני שהשתחררתי קיבלתי ממרכז ההכוונה והליווי שהוקם בבית שלנו, על-ידי דנה ברזילי, תוכנית ליווי שתעזור לי לעבור מחיי הצבא לאזרחות. דנה נפגשה איתי כדי להכיר אותי יותר לעומק, להבין מה אני מתכנן לחיי האזרחות, מה הן ההתלבטויות שלי ואיזה מלווה הכי טוב להצמיד לי. באותה פגישה בנינו ביחד את תוכנית הליווי שלי. לאחר כמה ימים דנה חזרה אלי והכירה לי את המלווה שלי, ישי צארום, איש מקסים שכל הזמן שמר איתי על קשר, בדק מה שלומי? איך אנחנו יכולים לממש ביחד את תוכנית הליווי שלי ולוודא שאני מבצע את הצעד הנכון הקשור בשחרור שלי, בכתיבת קו"ח, בבחירת עבודה, בחיי היום יום וכו. היום אני יכול להגיד שאני בן אדם יותר אחראי, יותר עצמאי ויותר ממושמע וכל זה רק בזכות העזרה של הבית של בנג'י ושל מרכז ההכוונה והליווי לאזרחות !!!!!!!!
אני רוצה להודות לכל הצוות של הבית, למלווה שלי ולכל חבריי הטובים שהיו איתי לאורך כל הדרך.
תודה.
דן ב.
קנדה
אין מספיק מילים כדי לתאר כמה אני מעריך את הבית של בנג'י, הצוות שדואג לך 7\24, הדאגה הקטנה לכל פרט קטן והחברים שנמצאים איתך. כל חיי נדדתי מ"בית" ל"בית" גדלתי בפנימיות ואני יכול להגיד שהבית של בנג'י נתן לי דבר אחד ששום מקום אחר לא נתן – הרגשתי שאני בבית, הרגשתי שייך. יש שם אנשים שדאגו לי, שהיו שם בשבילי ושידעו לתת לי את הזמן לעצמי.
גם לאחר השחררור עזרו לי בבית, נתנו לי זמן להישאר, עזרו לי למצוא עבודה ודירה. עד היום הבית והמרכז ההכוונה והליווי מלווים אותי ועוזרים לי באופן צמוד. אין ספק שבלעדיהם הייתי אובד עצות ולא הייתי במקום שאני נמצא בו היום – עם מסלול שנקבע, שבו אני יודע פחות או יותר מה יקרה. אין לי ספק שהבית והמרכז ימשיכו לעזור רבות לחיילים אשר זקוקים להם מאוד.
אור א.
שלום רב .שמי יוסי יליד אתיופיה בן 24 כיום מתגורר בנתניה עם האישה שלי שהכרתי בבית של בנג'י .את שרותי הצבאי המאתגר עשיתי בפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה) צנחנים. במהלך שירותי הוכרתי כחייל בודד.
מה שהקל על שרותי ובאותה מידה גם הקשה על שרותי כי עברתי מבית חייל אחד לשני. לא היתה לי פרטיות והיו נעלמים לי פרטי ציוד אישיים מהחדר. עד שלא יכולתי לסבול את זה והחלטתי לדבר עם המפקדים שלי שאני צריך
לחפש בית אחר. תוך כדי חיפושים הגעתי לבית של בנגי. כבר בכניסה לדלת שהגעתי להבחן עם אני מתאים (שלפי דעתי חשוב מאוד הבחינות האלה) הרגשתי את החום והאהבה שכל האנשים שהיו שם מקרינים. הרגשתי מחובר ורציתי מאוד להתקבל.
הבית של בנג'י זה הבית החלומי שכל חייל, לא משנה אם הוא לוחם או לא, חולם עליו. מאז שהגעתי לבית של בנג'י חיי השנתו והשתפרו לטובה .לא היו לי דאגות איפה אני אעשה שבת? איך בדיוק להספיק לעשות כביסה וגם לעשות קניות? הבית של בנג'י נותן תחושה של ביטחון וחום ואהבה, תחושה של בית. עד היום גם אם אני כרגע לא גר שם אני מרגיש שזה הבית שלי. המתנדבות וההנהלה של הבית, וכל המעטפת מעניקים לנו חום כמו שאמא מעניקה לילדיה. אני מאוד מקווה ומאחל לכל חייל בודד להגיע למקום הזה ולהרגיש את מה שאני הרגשתי.
חלק מהחום של הבית מקבלים גם מהמלווים שעוזרים לנו להתנהל נכון ובעיקר לייעץ לנו שיהיו לנו פחות כשלונות ושנצא לאזרחות עם כל הידע שנצטרך ועוזרים לנו גם תוך כדי האזרחות. אני קיבלתי מלווה שהוא חבר ממש טוב שלי היום. בן אדם טוב שאני מאוד מעריך, עוזר לי המון, תורם לי ידע ומכוון אותי לדרך נכונה לעתיד טוב יותר – אם זה בדרך החיסכון הכספי או בחירת מקצוע לימודים או כל דבר אחר שאני ארצה לעשות. הבית של בנג'י הוא המקום שכל חייל יכול לקבל ממנו רק דברים טובים.
תודה על הכל
יוסי מ.
אתיופיה